לא מעט נשים בישראל עברו לידה שקטה ומתמודדות עם השלכותיה. לידה שקטה הנה לידת עובר ללא רוח חיים. מדובר במקרה מצער וכואב שאין דומה לו. גם אם מדובר בעובר שמת מוות טבעי בתוך הרחם, ובין אם מדובר בעובר עם מומים קשים אשר הוחלט להפסיק את ההיריון בגינם, הרי שמדובר באבדן שיש לו השלכות פיזיות ונפשיות. האישה המתמודדת עם הלידה השקטה זקוקה למרחב גדול של הכלה והבנה, אך מנגד, ישנה השפעה אדירה על בן הזוג ועל המשפחה. תמיכה אישית ומשפחתית עשויה לסייע להתמודדות עם האבדן ולצאת מחוזקים לחיים עם המבט קדימה.

תמיכה באישה שעברה לידה שקטה

לידה שקטה היא לידה על כל המשתמע מכך אשר בסופה נולד עובר מת. אישה עוברת את כל תהליך הלידה בכדי ללדת את העובר מתוכה, מתמודדת עם המאמץ, הכאב והקושי הפיזי. בתום הלידה, הגוף מתפקד כמו אחרי לידה בכל ההיבטים הפיזיים שלו. נשים רבות מספרות על החוויה הנוראית בצורך להיניק ועל ההבנה כי אין תינוק או תינוקת בחיקיהן בכדי לבצע זאת. מדובר במצב טראגי ומשברי אשר עלול להתדרדר במהירות. ניתן להתמודד אתו באמצעות טיפול בדיכאון. אישה שעברה לידה שקטה זקוקה לתמיכה ולמידה רבה של הזדהות. יש לאפשר לה לכאוב את כאבה ולהתמודד עם האבדן. במקרים מסוימים נשים נמצאות בסביבה שאינה תומכת דיה אשר מאמינה כי הדרך הטובה לצאת ממצב משברי היא חזרה מהירה לשגרה. נוסף למצב הקשה אותו הן צריכות לעכל ולהתמודד עמו, נוספות עליה טרדות היום יום ודרישות לתפקוד מלא. במקרה זה יש מקום לבחון טיפול משפחתי אשר יכול לסייע לכל בני המשפחה להתמודד עם המצב שנוצר, להבין שהוא זמני ולקבל כלים המסייעים לכל אחד מבני המשפחה להתחזק. אישה אחרי לידה שקטה צריכה זמן. זמן עיבוד המקרה, זמן התחזקות פיזית ונפשית והמון תמיכה מבן הזוג, המשפחה הקרובה והסביבה המקיפה אותה.

שלבי ההתמודדות עם לידה שקטה

התמודדות עם לידה שקטה מזכירה במידה רבה התמודדות עם אבל ואבדן. מודל קובלר-רוס מדבר על חמשת השלבים לאבל: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. נשים חוות את האבדן בעוצמות שונות זו מזו ומגיבות אחרת לכל שלב. הצער הוא כה עמוק ומוציא מהנשים את כל הרגשות בצורה קיצונית. אישה שעברה לידה שקטה, רצוי שלא תתמודד עם זה לבד. רצוי ומומלץ לעבד את התהליך עם איש או אשת מקצוע היכולים להזדהות עם מצבה הנוכחי. טיפול פרטני ומפגש אחד על אחד מסייע לאישה לקבל את המקום הבלעדי לו היא זקוקה, לקבל את התמיכה המקצועית ואת ההכוונה לחיזוק עצמי והתחלה מחדש. חשוב בתהליך זה לשים דגש על שימור הזוגיות עם בן הזוג. האבדן הוא משותף לשני הצדדים ויש מקום לאפשר לבן הזוג לפרוק ולשתף את מכאוביו. החשוב מכל הוא להבין שלא הייתה לנו שליטה על התהליכים הרפואיים והפיזיים אשר התרחשו לנגד עינינו ולדעת שיש מקום לתקווה.