ארכיון תגיות: טיפול בילדים

הקשר בין חיזוק דימוי עצמי והצלחה

ההתנהלות היום יומית שלנו מושפעת מהאופן בו אנחנו תופשים את עצמינו. הבחירות אותן אנו עושים במהלך חיינו והדרך בה אנו בוחרים לחיות, מושפעות לא מעט מהדימוי העצמי שלנו. הדימוי העצמי שלנו מנהל אותנו בכל תחומי החיים: תעסוקה, קריירה, לימודים, זוגיות ועוד. מחקרים רבים מראים קשר ישיר בין חיזוק דימוי עצמי נמוך להצלחה בכל תחום שנבחר. לאחרונה נציגתנו לתחרות האירוויזיון אשר זכתה במקום הראשון, ספרה רבות על עברה המתייחס לדימוי העצמי שלה.  להמשיך לקרוא הקשר בין חיזוק דימוי עצמי והצלחה

דיכאון אצל ילדים

הילדים שלנו הם האוצרות היקרים לנו ביותר. אנו כהורים מרגישים צורך עז לגונן עליהם ולשמור עליהם מכל פגע.

התנהגות הורית זו היא טבעית ומתבקשת כאשר אחד מילדינו חווה קושי. אך ההורים, מעורבים בחיי הילד ככל שיהיו, לא תמיד יכולים לזהות דיכאון אצל ילדים.

הרצון העז של ההורים להבין מה עובר על הילד והרצון לסייע לו, מהווים את הצעד הראשון לטיפול.
הדבר המידי והנכון לעשות הוא לקבוע פגישה עם מטפל מוסמך בסביבה ניטרלית.

להמשיך לקרוא דיכאון אצל ילדים

טיפול טראומה בילדים

למרות שילדים הם יצורים רכים שלא חיים בעולם שנים רבות במיוחד, הם עדיין יכולים לסבול מטראומות. לעיתים אפילו תינוקות בני חודשים ספורים בלבד יכולים לעבור טראומה שתשפיע על המשך חייהם, כל עוד היא לא תטופל בצורה המתאימה.  לצערנו אין צורך לעבור חיים שלמים או דברים רבים בחיים בכדי לסבול מטראומה, ומספיק רגע אחד קטן שייצרב כטראומה בעלת אפשרויות השפעה הרסניות.

אז מה עושים עם ילדים שעברו טראומה? האם הטיפול הוא אותו טיפול כמו שיעברו המבוגרים? האם דינם הוא לסבול מהטראומה כל חייהם ולהתגבר בצילה? ממש לא. בדיוק בגלל גילם הצעיר, אפשרויות של טיפול טראומה בילדים יכולות להיות אפקטיביות במיוחד ולטפל בבעיה בצורה ראויה שתתרום לשיפור משמעותי באיכות החיים של הילדים.  שימו לב כי טיפול בטראומה בילדים צריך להתבצע רק על-ידי מטפלים שעברו הכשרה מתאימה לטיפול בילדים עם טראומות ובשום אופן לא כדאי לפנות למי שאינו מתמקצע בתחום. ד"ר ליאת בן ארי (ברש) מומחית בטיפול בילדים ובנוער ועברה את כל ההכשרה המקצועית המתאימה לעניין.

מתי ניגשים לקבלת טיפול טראומה בילדים?

כאשר ילד חווה טראומה כלשהי ברוב המקרים זה יתבטא בהתנהגויות שלו. הילד שעבר טראומה עשוי לסבול ממצוקה רגשית שתוביל גם למצוקה תפקודית. זה עשוי לגרום למשל לכך שהילד יסתגר בביתו, ימנע ממפגש עם חברים ומפעילויות חברתיות כאלה ואחרות. אפשרות נוספת לביטוי הטראומה יכולה להיות רגרסיה משמעותית בהתנהגות. כך למשל עשוי הילד להרטיב במיטה (גם אם גמול במשך זמן רב), לנקוט באלימות, ובאופן כללי לחזור לבצע התנהגויות שכבר מזמן לא מבצע.  ישנן פעמים בהן  אלימות ילדים  היא תוצאה של פגיעה טראומתית אבל ישנן פעמים רבות יותר בהן מדובר בהתנהגות שאינה קשורה כלל לטראומה.  

במקרים בהם אתם חשים שינוי קיצוני בהתנהגות וקשיים בתפקוד הרגשי והחברתי אצל הילדים,  יש לפנות לקבלת טיפול טראומה בילדים. כמובן שחשוב לסייג ולומר שלא כל רגרסיה מצריכה פנייה לטיפול ולא כל שינוי בהתנהגות מעיד על טראומה. ד"ר ליאת בן ארי , פסיכותרפיסטית , מומחית בטיפול בילדים, תעמוד לצידכם לאורך כל הדרך , החל משלב האבחון ועד לתום הטיפול.

טיפול טראומה בילדים

מה עושים במהלך טיפול טראומה בילדים?

כפי שכבר ציינו, טיפול שכזה מוכרח להיעשות אצל פסיכותרפיסט מקצועי שעבר את ההכשרה המתאימה. טיפול בטראומה כולל קודם כל אבחון מקיף על מצבו של הילד ורק בהמשך מתקבלת ההחלטה על אופן הטיפול. ברוב המקרים טיפול טראומה בילדים יהיה טיפול פרטני  שיכלול רק את הילד והמטפל שכן אז ניתן להשיג תוצאות טובות יותר. פעמים רבות יעברו ההורים הדרכת הורים כדי שיוכלו להתמודד בצורה הנכונה ביותר עם הטראומה שעבר ילדם.

טיפול בנערים שעברו טראומה

נערים שעברו טראומה עשויים לסבול בצורה קשה מאוד מהעניין. גיל ההתבגרות הוא גם ככה אינו גיל פשוט ומציב את הנערים בפני דילמות ומשברים רבים. אותם דילמות ומשברים עשויים להתעצם במיוחד אצל נערים שסובלים מטראומה ולגרום להם לקשיים משמעותיים בתפקוד. ד"ר ליאת בן ארי (ברש) מומחית בטיפול בנוער ומצליחה להגיע לליבם ולמצוא את הדרכים המתאימות ביותר לשיקום מצבם. אחת הדרכים הקיימות לטיפול בנוער היא באמצעות קלפים טיפוליים שמאפשרים למטפל להגיע לתת המודע ולטפל במצוקות הקיימות.

 

ניהול עימותים

ניהול עימותים בין הורים למתבגרים

תקשורת טובה ויעילה היא, כמובן, אחד מן הכישורים הנדרשים ביותר בתהליך של פתרון עימותים. תקשורת לקויה קשורה באקלים של חוסר אמון, שמצמצם את הסיכויים לפתח פתרונות טובים לבעיות המשפחה. אחת הדרכים בהן ניתן להגיע לפתרון בעיה שנוצרה היא משא ומתן בין ההורה למתבגר.

ניהול עימותים
ניהול עימותים בין הורים למתבגרים
  • בשלב הראשון, בדוק עם עצמך מהו דפוס האישי שלך לביטוי כעס: הדרכים השכיחות לבטא כעס הן

  1. "התפוצצות" : אחרי כליאת רגשות לאורך זמן תפגע הלבה המתפרצת מתוך הר הגעש בכל אדם בסביבה.
  2. "כעס שותק": כאשר הכועס מעניש את משפחתו בשתיקה, או לחילופין – במילות התרסה, במקום לומר ישירות אם הוא כועס, ומדוע.
  3. מבטא כעס תמידי ומיידי.
  4. העברה לבדחנות, ציניות, לעג וקללות.
  5. "התקה": כועס על הילד במקום על הבת זוג, כועס על בת הזוג במקום על המעביד.
  6. תגובה פסיכומאטית – כאבי ראש, כאבי בטן.
  7. "מכה" במילים, מעליב, פוגע במקומות רגישים
  8. אלים פיזית.
  • לאחר שהבנת את דפוסי ההתמודדות במשפחה עם כעס, החל בפתיחת משא ומתן עם הנוגעים בדבר אופן מסודר ליד השולחן

  1. אמור מה שאתה רוצה
  2. אמור מה שאתה מרגיש
  3. אמור מה הסיבות לרצונותיך ולרגשותיך
  4. סכם את מה שהבנת שהאחר רוצה, מה הוא מרגיש ומהן הסיבות לכל אלה.
  5. המציאו שלוש תוכניות שונות לפתרון העימות.
  6. בחר את התוכניות שלה היתרונות הרבים ביותר והחסרונות המועטים ביותר
  7. הוצא אותה אל הפועל
  8. כתוב חוזה לשני הצדדים וחתמו עליו.
  • כתיבת חוזה המשא ומתן

  1. חוזה – מטרתו להבליט רווחים ביחסים הבין אישיים.
  2. החוזה צריך לפרט היטב את ההתנהגויות הרצויות
  3. הפעולות שאתם מצפים אחד מהשני צריכות להיות ברורות ומוחשיות.
  4. החוזה צריך לפרט סנקציות על אי ביצוע ההסכם. כל הצדדים צריכים להסכים על עונשים, על אי ביצוע הסכם. כל צד צריך לדעת בדיוק מה יהיו העונשים, אם אחד הצדדים לא ימלא את החוז, הוא ידע מראש מה צפוי לו ומה המחיר שישלם של הפרת ההסכם. חשוב ליישם את הסנקציות בעקביות כדי למנוע אי וודאות.
  5. אפשר לשנות את החוזה אחרי משא ומתן.
  6. החוזה צריך לפרט "פרסים" על הצלחות, ואפילו לתת בונוסים.
  7. בעריכת חוזה פחות פורמאלי לגבי יום יום, חשוב לבחון קודם כל התנהגויות רצויות ולבחור בפרסים/שבחים שיש בהם ערך עבור מקבלם.